נזאר נ' בע"מ

החלטה

1.המבקש תובע את המשיבה בבית משפט השלום בבאר שבע בעילה כספית.

ביום 19/11/12 הגישה המשיבה כתב הגנה מטעמה, ולאחר דיון מקדמי שהתקיים במעמד הצדדים, הגישה המשיבה ביום 9/1/13 כתב תביעה שכנגד. לאור זאת, הגיש המבקש לבית משפט קמא, בקשה למחיקת התביעה שכנגד על הסף מאחר וזו הוגשה בחלוף המועד הקבוע לכך בתקנות.

בהחלטתו מיום 3/4/13 דחה בית משפט קמא את הבקשה לדחייה על הסף, מן הטעם שהזהות הקיימת בין הצדדים ועילות התביעות מצדיקות את בירור שני ההליכים יחדיו, והטיל על המבקש הוצאות בסך 4,000 ₪.

2. בבקשה שבפני, עותר המבקש כנגד שני רכיבי החלטתו של בית משפט קמא – הן כנגד ההחלטה

הדוחה את הבקשה למחיקת התביעה שכנגד על הסף, והן כנגד חיובו בהוצאות הבקשה.

דין בקשה זו להידחות גם מבלי לבקש תגובת המשיבה.

את החלטתו ביסס בית משפט קמא על קיומה של זהות בין הצדדים ועילות התביעה ,המחייבות ייעול ההליכים ומניעת בזבוז זמן שיפוטי יקר שינבעו מאיחוד מסגרת הדיון.

החלטה זו נתקבלה על ידי בית משפט קמא לאחר עיון בכתב התביעה שכנגד ולאחר בחינת טענות שני הצדדים לבקשת המחיקה.

על פני הדברים המדובר בהחלטה דיונית מובהקת וראויה – ולא מצאתי עילה שתצדיק התערבות ערעורית בהחלטה זו.

ומכאן לבקשת רשות הערעור לעניין רכיב ההוצאות שנפסקו.

סעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט – 2009 קובע כי לא תינתן רשות ערעור על "החלטה בעניין הטלת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין ושיעורם, למעט אם ניתנה לאחר מתן פסק הדין ואינה נבלעת בו;"

אשר על כן – אני דוחה את הבקשה – על שני רכיביה.

משלא נתבקשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ' סיון תשע"ג, 29 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: